מוצרי מזווה בעייתים
הרבה מוצרי מזווה שיש לנו בבית אינם עומדים בסטנדרטים הכי מחמירים של בריאות (כפי שאני הייתי מגדירה אותה: ללא סוכר מעובד, שמנים מתועשים וכו).
דווקא פה אינני צינית כלפי תעשיית המזון. הרבה פעמים מוסיפים סוכר כדי להאריך חיי מדף בכדי שלקוחות לא יקבלו קילקול קיבה. או לחילופין - הכנת חומרי גלם מתבססים על מתכונים קלאסיים שהמניע ליצור אותם היה טעם טעים, כאשר נזקי הסוכר, במיוחד בכמויות קטנות יחסית, לא היו במודעות כמו היום ולא היוו שיקול. למשל הניגוד של מתיקות מול חומץ ברוטב לסלט. או דוגמה מהמזווה שלי היא חרדל שבמתכון המקורי שלו עושה שימוש בסוכר (כיום ניתן למצוא גם כאלו נטולי סוכר ואני משתדלת למצוא אותם אותם). 
בעולם מוצרי הנוחות (מיונז, קטשופ, רטבים מוכנים בצנצנת וכו) יש שונות רבה וקשת רחבה של כמה הרכיבים מזיקים. מנקודת מבט קולינרית, עוד יותר עצוב לראות ברשימות רכיבים כמה שסוכר מלח וחומץ מהווים תחליפים לטעמים טבעיים של אוכל, תבלינים ותוצרי יישון והתססה - בקיצור החיך שלנו נהיה משעמם!
איפה שאני יכולה להציע תחליף מוצלח בעצמי בהשקעת זמן לא קיצונית - אעשה זאת בעצמי. אך לצערי יש גם לי את מגבלות הזמן ואני חייבת לפעמים להתפשר על משהו. מתחת תוכלו למצוא את הפשרות שלי:
רסק עגבניות (מכיל גלוקוז, חוץ מ'ויטה')
חרדל (מכיל סוכר)
חומץ בלסמי (מכיל תירוש ענבים בדרך כלל ואני לא בטוחה מה הרכיבים שלו)
ברנדי ואמרטו
מירין
חומץ אורז
רוטב וורסטרשייר טבעוני